לפני שלוש וחצי שנים עשיתי קמפיין הדסטארט מטורף ששינה את חיי מקצה לקצה. שלושה חודשים אחרי שסיימתי את הקמפיין ועמדתי על פסגת העולם שלי, נוכחתי לראות איך הצלחתי לרתום מאות של אנשים לקנות ספר שהם עוד לא קראו ולחבר אותם לרעיון שהם לא מבינים עד הסוף מהו. כך נולד ספר הביכורים שלי ״כלב, דב וסודה״ שיצא לאור ב-2021. יצירה ספרותית שאני כתבתי יצאה לאור! ומאז היא נמכרת לה בנחת, ובימים אלה אפילו עוברת תהליך תרגום לאנגלית. ומאיפה פתאום הנוסטלגיה הזאת? מיד אחרי שהקמפיין הסתיים בהצלחה פנומנלית, החלטתי שאני רוצה לחבר את ההשקה עם יום הולדתי ה-30 ולחגוג באירוע משוגע ״סטיבן מלכת המדבר״. זה לא הצליח לצאת לפועל. הקורונה הגיעה והעיפה לי ולכולנו סתירה לפרצוף. ואז סבתא שלי (בלי קשר לקורונה) נפטרה. ופתאום - החיים כמו דחפו אותי לקצה. עמדתי אני, ההצלחות שלי והכישלונות שלי, החובות הכלכליים האדירים שלי וכל השקים הכבדים של לגדול בנסיבות חיים מורכבות, בטח ביחס לסביבה שמקיפה אותי כיום, אובד עצות.
כשהשבוע העלתי פוסט שמבקש עזרה, ממש כמו בהדסטארט שעשיתי אז, עלו בי הקולות של כל אלה שבאתי להם ברע ולחצתי להם על כל מני נקודות. תהיתי איך זה מוציא אותי כלפי חוץ, הרי בסך הכל אני רציתי לספר לסביבה הקרובה שלי מה החלטתי לעשות – החלטתי השנה להתמסר להיותי סופר וכדי להצליח לעשות את זה אני חייב לשלש את כמות ההרצאות שלי בשביל להתפרנס טוב ולהיות פנוי ליצירה. אני זוכר איך איזה ״חבר״ כתב לי אז בזמן ההדסטארט ״די סטיבן! תפסיק לפרסם כבר את הספר שלך, אתה לא מבין שאתה לא מעניין אף אחד״. כל כך נפגעתי ממנו, הוא העציב אותי בצורה בלתי רגילה. פתאום כל החושך של העולם הזה נפל עלי ולא רציתי לעשות יותר כלום. המזל שלי, שיש הרבה יותר אנשים שכל הזמן אומרים לי ״נו.. מה הדבר הבא?״ מאשר אלה שמפחדים להגשים את החלומות שלהם ומקיאים את זה עלי. וזו התזכורת הכי חשובה שאני מבקש לציין ולהדהד לעצמי ליום הולדתי ה-33. יש סביבי אנשים שכל הזמן עם היד על הדופק שאני הופך להיות החלומות שאני מדבר עליהם. זכיתי בסביבה חברתית מופלאה שמורכבת מקשרים אנושיים אינטימיים עמוקים שהופכים את החיים שלי לפשוט מעניינים יותר, וזה שווה הכל.
במקום לחגוג בפנטזיה שלי יומיים בנגב ״סטיבן מלכת המדבר״, בחרתי להאט עוד יותר ולחגוג אחד על אחד את הקשר האינטימי החזק והעמוק שלי עם כל האנשים שמקיפים אותי בחיי. אני מוקף באנשים מצוינים שלא דווקא צריכים להיפגש אחד עם השניה ולהתאסף סביבי (אם כי זה גם קורה), מספיק שיהיה לי איתם רגע נוסף עמוק ואינטימי כמו שיש לנו תמיד ביחד. מספיק לי עוד מפגש משמעותי שמייצר זיכרון מלווה בחיוך. החברויות האלה, האנשים המופלאים שאספתי לאורך הדרך – זו המתנה הכי גדולה שקבלתי. בזמן שמלא אנשים מסתובבים בעולם בתחושת בדידות נוראית, אני זכיתי לעטוף את עצמי בחברים וחברות שיוודאו שאני הכי טוב שלי מאי פעם בכל פעם שנפגש. אם אני הממוצע של כל האנשים שאני מכיר, ויש סביבי אנשים מדהימים ומופלאים, ערכיים, מעניינים, בעלי לב נדיר, מהנדירים ביותר – נראה לי שזה אומר הרבה גם עלי.
זה ישמע אולי קצת מצחיק, אבל בזכות הסביבה הקרובה שלי הבנתי השנה שיש שני פחדים שטרם טיפלתי בהם ובשנה הבאה הגיע הזמן לתת להם מקום של כבוד בסלון שלי; הפחד מפרסום והפחד משפע והצלחה. אחרי הרבה מאוד שנים של לסחוב את העבר שלי, בחרתי לרכז אותו למקום אחד ולהתבונן בו. מכאן נולד הספר החדש #הומו_רוסי_שמן. ומכאן גם נולד הבלוג הזה, כדי להתחיל לאוורר חומרים, לשתף ולקבל פידבק. והפידבק לא מאחר לבוא. התגובות חמות ונעימות ומחבקות. ואני ממשיך עם הפחדים קדימה, הם לא הולכים לשום מקום כרגע. אבל, וזה אבל מאוד חשוב – הם בסלון שלי ולכן הם חייבים להתנהג בהתאם לחוקי הבית שלי. לא אני מתארח אצל הפחדים שלי, אלא הם אצלי – וזה הבדל מהותי וחשוב! אני המארח והאחריות היא עלי ואצלי מתנהגים בצורה מסוימת. הבחירה שלי היא לחגוג את השפע שיש לי, לחגוג את הידע העצום שצברתי ולתת אותו לאחרים כדי שגם הם יחיו חיים אותנטיים בעלי משמעות, עם או בלי הפחדים שלי.
מאחל לעצמי להצליח להיות אוצר תוכן של שיפור עצמי ועבודה עצמית, שיסייע לך לחיות את החיים שלך טוב יותר ולהרבות בטוב בעולם. אני מאחל לעצמי להצליח ליצור מהלך שמנגיש מידע על היכולת שלנו לשנות את נסיבות חיינו ולחיות חיים טובים תוך כדי שלקחנו בחשבון את הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה שלנו. אני מאחל לעצמי להצליח להזכיר שיש לנו מה לעשות עם זה בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלנו ולמשאבים העומדים לרשותנו.
אני מאחל לנו לזכור את הכוחות שלנו ולרתום אותם אלינו מול הפחדים שבנו. לדעת שככל שנחזיק תפיסת חיים חיובית ופרו-אקטיבית – הכל באמת פאקינג אפשרי.
חג שמח ושנה טובה!
ויום הולדת 33 שמח לי.
コメント