יזמים גדולים אומרים שאם את רוצה להצליח בגדול, את לא יכול להרשות לעצמך לנוח. עליך לבלות כל דקה מזמנך בחשיבה מקדמת לעסק שלך. קראתי עליהם הרבה, על היזמים האלה, הקשבתי להם בפודקסטים ובתוכניות השונות, ניסיתי לשאוב השראה מהסוגים השונים שהם, היזמים האלה. כמות היזמים ככמות בני האדם. ואם הם כל כך הרבה, מכל כך הרבה סוגים, מדוע תמיד זה אותו השטנץ? הם עשו משהו אחר לחלוטין ממה שהם עושים היום, הם ברובם גברים, הלכו על בטוח שיהיה מקצוע ביד, גילו כישרון מאוד ספציפי בתוך עצמם והם הגדילו אותו להיות חזות הכל ובזכות ההתמקדות המטורפת הזאת הם התקדמו צעד אחר צעד בדרך חתחתים שרק אחרי ששאפו אויר פסגות ולגמו שמפניה במגדל שלהם הם יודעים לספר בסיפור סינדרלה אודות ההצלחה שלהם. כאילו שלהתמודד עם קשיים זה פשוט.
אבל אם בכל זאת לכבד מעט את ההצלחה שלהם בעולם, אז שמתי לב למשהו משותף שנמצא אצל כל מי שהצליחו במונחים כלכליים –השימוש באינטואיציה. מעין קול פנימי שהוא גם קצת החוש השישי. השימוש באינטואיציה לצד שאר הכישורים, המיומנויות והידע שיש לי, מסייע לי להתמיד בדרך שלי ולמדוד את עצמי ביחס לעצמי. לא ביחס לאחרים. אחרים יכולים לתת לי השראה, רעיונות, הזדמנות ללמוד, תחושת שותפות. אבל בסופו של דבר, אני לא מחפש להיות יותר או פחות טוב ממישהו אחר, אני מחפש להיות הכי מדויק שלי לעכשיו. וזה תמיד יהיה ביחס לרצון שלי להשתפר ממי שהייתי דקה קודם לכן. זה תמידי. מדובר באורח חיים קדחני מאוד שמלטש כל הזמן את הפנימיות, את החיבור ליכולת שלי ליצור יש מאין, לברוא.
מתוך האמונה שיש לנו אחריות על המסרים שצעירים צורכים, אני מרגיש מחויבות לקרקע רגע את ההתלהבות ולשתף את הטקסט הבא. הוא אסופה של כמה קטעים מהמסע האחרון שלי בהודו במסגרת כתיבת ספרי החדש, והבחירה לעבור להיות עצמאי אחרי שהייתי שכיר במגזר החברתי. בגלל שבעצמי הגעתי מרקע של היעדר משאבים, ועבדתי עם אוכלוסיות שונות על הרצף הסוציו-אקונומי, אני מקווה שזה יהדהד ללא מעט אנשים.
****
ברוח היזמות, אני רוצה לנצל כל דקה פנויה שלי לטובת פיתוח, קידום ותפעול החלום שלי – לצאת לחופש כלכלי. ואז, הדבר הראשון שאני עושה זה שנ"צ. כן, עישנתי פייסל וזה טשטש אותי בדרך להגשים את האימפריה שאני עומד בראשה. ובכלל, למה צריך אימפריות היום? כל הרעיון זה להיות חלק מאקו-סיסטם ולהבין איך אני יכול להיות חלק משמעותי מכל הסביבה שלי. להעצים את הייחודיות שלי, את הכישורים הרבים שלי, את המגוון שאני ולדייק את האופן שבו הטוב ביותר בי משפיע על אחרים ויגרום להם להיות הטוב ביותר שלהם. לראות שאנחנו משלימים אחד את השניה.
ברור שאני רוצה שיהיו לי הרבה מאוד לקוחות כמנהל שיווק ויוצר תוכן נגיד, אבל זה רק בגלל שאני רוצה שיהיה לי יותר כסף. והראייה הזו שמה המון לחץ על הכתפיים שלי. יש לי אישיוז עם כסף, בגלל זה כל המסע הזה מלכתחילה. לא הייתי מדבר על חופש כלכלי אם הייתי באחד כזה. הייתה לי כפית זהב בפה וסרוויס יוקרתי, אבל אכלתי עם זה דייסה פשוטה, חביתה ולחם, תה. לא הוגש שום דבר יוקרתי עם הסרוויס הזה. למדתי להתנהג כאילו אני עשיר, אך מעולם לא היה לי כסף בשפע כדי להבין מה המשמעות של להיות עשיר כלכלית. אני עשיר ברעיונות, בחברים, בקשרים משמעותיים, בחוויות מעוררות מחשבה והשראה, ברגעים קסומים שמעטים זכו לחוות. אני עשיר בזיכרונות מופלאים על חיים אותנטיים בעלי משמעות ושאיפה להעצים את החוויה הזו שלי על הפלנטה הזו. אבל אני לא רוצה להיות מנותק. אני מבקש לחיות כאן על האדמה הזאת, פשוט עם יותר משאבים. ולכן יצאתי למסע הזה. לשפר את נסיבות חיי.
אני אותו אדם, רק שאני נדרש עכשיו לאסוף את עצמי הרבה יותר. זה לא שלמדתי את כל השיעורים האלה בגיל 21 כשהייתי קליל יותר. אז הייתי עסוק בהישרדות קיומית יום יומית. עכשיו אני בן שניה ל- 33, זה כבר ההכרה שאתה בגיל 30+ והגיע הזמן להתבגר. בתור איש מבוגר אני מנסה לחיות כאילו אין לי מה להפסיד, וגם באמת אין לי מה להפסיד, אבל וואלה מפחיד – מה אני ילד? אני אפסיד את הנוחות של העכשיו. אני יודע איך לחיות ככה וזה המוכר והידוע. למה להתאמץ?
כי מיציתי.
כי וואלה אני יכול הרבה יותר.
כי די לתודעת ההישרדות שלא מקדמת אותי לשום מקום
ושלום וברכה לתודעת השפע שבהחלט נעים מאוד להכיר אותך.
מי את? אנחנו לא כל כך מכירים. ובגלל שהייתי מרוכז בעצמי כל השנים הללו, לא הצלחתי לראות כל כך את האחרים. ניסיתי לשרוד, אז רק על עצמי לספר ידעתי. ועכשיו, אני לא מחפש לשרוד יותר ויש לי פניות פשוט להיות. את מגיעה לאנשים שיודעים פשוט להיות, אני יודע. בכללי את מגיעה לאלה שיודעים איזה משהו. אבל מה הם יודעים שאני לא יודע? טוב, לו הייתי יודע היית באה קודם. נעים להכיר אותך, באמת. אני מתרגש אפילו. מרגיש שהכל עומד להשתנות. אני מרגיש אמיץ יותר את יודעת.. אבל גם קודם הייתי אמיץ. למדתי שעדיף להיות אמיץ, זה משתלם. לא רק שאתה שורד כשאתה אמיץ, אתה משגשג. פיתחתי בזכות זה חוסן לעמוד מול סערות גדולות מאוד. פיתחתי עמידות. אבל כל זה היה קודם. מה את מחדשת לי בעצם שפע?
שזה לא קשור אלי בכלל. זה קשור לסביבה שלי. לכל מה שאני חלק ממנו. לחלק שאני ביחס לחלקים אחרים. ליכולת לראות את התמונה הגדולה יותר, מה שרואים מכאן לא רואים משם. ליכולת לתעל.
תודעת שפע היא נקודת מבט. היא דרך לראות. היא בהירה יותר, היא נעימה באוזן, היא איטית. היא אוורירית. היא מוארת מאוד. היא נשימה עמוקה. היא השתהות, התבוננות, הקשבה.
נעים להכיר אותך. מאוד. באמת.
מחכה ללמוד אותך. נרגש אפילו.
ההבדל המהותי בין שפע ועושר הוא שעושר זה כשיש לך הרבה ממשהו, ושפע זו הידיעה שיש לך כל כך הרבה וכעת ניתן לבחור את מה שהכי מדויק עבורך.
מה ההגדרה שלך לשפע ולעושר?
コメント